פני יהושע על שבועות ה׳ ב

1 פיסקא מראות נגעים שנים שהן ארבעה תנן התם מראות נגעים שנים שהן ארבעה בהרת כו' ופירש"י שנים כתובים שאת ובהרת דספחת אינו שם נגע כדלקמן כו' שהן ארבעה יש לך לרבות ב' תולדות מרבוי' דספחת כדלקמן עכ"ל. הנה במ"ש רש"י דספחת אינו שם נגע נראה דהוכרח לפרש כן לפי לשון המשנה דפרקין דמשמע להדיא דכל לשון שתים שהן ארבע דמתניתין היינו דשתים הן מד"ת דכתיבי בהדיא ושתים אחרינא היינו הנך דאתיין מריבוי' וא"כ ע"כ דהא ספחת אינו לשון נגע דאי הוי שם נגע הוי תלת מהנך דכתיבי בהדיא וע"ז כתב רש"י שפיר כדלקמן והיינו ממאי דאמרינן בברייתא דלקמן אין ספחת אלא לשון טפילה שנאמר ספחני נא ובפירוש רשב"ם בחומש מצאתי שהוסיף בביאור דספחת דקרא היינו שהיא טפילה לשאת או לבהרת להצטרף עמה כדכתיב ספחני נא לשון טפילה וצירוף כך פירשו חכמים עכ"ל הרשב"ם וכוונתו על מסקנת הסוגיא דתולדה דבהרת נמי תצטרף לבהרת והיינו כחכמים דמתניתין דנגעים דמייתי הכא ולפי פירוש זה אתי' סוגיא דשמעתין בפשיטות טובא כמו שאבאר ומה שהוכרחתי להאריך בזה היינו משום דלכאורה מפשט לשון המקרא נראה דמצינו גם כן לשון ספחת והיא שם נגע כדכתיב ושפח ה' את קדקד בנות ציון שהוא לשון צרעת והרבה כיוצא באלו ועוד דבפ' נגעים גופא פרש"י להדיא על לשון מספחת הוא שהיא שם נגע טהור וע"כ דהיינו משום דלשון מספחת היינו שאינו מספחת ממש שהוא טמא והטעם מבואר ואין להאריך כאן נמצינו למידין מיהא דאשכחן בנגעים גופא דספחת הוא ג"כ לשון נגע ועוד דבתרגום אונקלוס ובירושלמי מבואר בהדיא דלשון ספחת ומספחת חדא מילתא היא שם נגע אלא דאונקלוס מפרש בלשון עדיא ועדיתא והירושלמי תרגמה לתרווייהו בלשון קילופי אלא דאפ"ה א"ש הא דאמרינן לקמן בברייתא דספחת הוא לשון טפילה והיינו דאספחת דרישא דקרא קאי דע"כ הוא לשון טפילה מדהטיל הכתוב ספחת בין שאת לבהרת ואשכחן נמי דבברייתא מפיק לה בג"ש דלבנה לבנה שיש לכל א' מהם טפילה וא"כ ע"כ היינו משום דספחת דרישא היינו לשון טפילה כדאשכחן נמי בקרא דספחני נא דספחת לשון טפילה וכפי' הרשב"ם בחומש דספחת היינו לשון טפילה וצירוף וכמו שאבאר לקמן אי"ה בסוף הסוגיא באריכות כן נראה לי בכוונת פירש"י כאן שהוצרך לפרש כדלקמן. אמנם במה שמפרש רש"י עוד דהא דמשמע הכא דהאי שהן ד' היינו משום דשנים מרבינן מריבויא דספחת וע"ז כתב כדלקמן וע"כ דכוונתו היינו אי מדרשא דהטיל הכתוב ספחת בין שאת לבהרת או מג"ש דלבנה לבנה כדאיתא לקמן ולפ"ז קשיא לי טובא אהא דמפרש רש"י בסמוך מאן תנא מראות נגעים גרסינן ולא גרסינן שנים שהן ארבעה דכ"ע הכי אית להו וע"כ דהאי לכ"ע היינו בין לרבנן ובין לר"ע והיאך אפשר לומר כן דהא כיון דרבנן גופייהו לא פשיטא להו הך מילתא שיש תולדה לבהרת אלא מדהטיל הכתוב או מג"ש וכיון דר"ע ע"כ לית ליה הנך דרשות כדאמר ר' חנינא להדיא דתולדה דבהרת שהיא סיד אין לה צירוף וכמ"ש רש"י להדיא בסוף הסוגיא דהא דמקשה טפילה לבהרת מנ"ל לרבנן קבעי דלר"ע לית ליה וא"כ מנ"ל לר"ע דאית תולדה לבהרת כלל כיון דספחת אשאת לחודא קאי ומסברא אית לן למימר דהיינו סיד ואכתי קרום ביצה מנ"ל דטמא ומכ"ש למאי דפרישית דאי לאו הנך דרשי דהטיל הכתוב או ג"ש יש במשמע דלשון ספחת היינו שם נגע א"כ סוף סוף לא אשכחן אלא שלשה נגעים טמאים ומאי קאמר שהן ד' ונהי דבהא נמי פירש"י מוכרח במאי דפשיטא ליה דלר"ע נמי איכא מיהא ד' נגעים טמאים כדאיתא להדיא בהך ברייתא בשאלת בנו של ר"ע לר"ע ותשובתו וכדמשמע נמי באידך ברייתא דארבעה כוסות וכו' ומימרא דר' חנינא גופא וכל השקלא וטריא דמשמע דלא פליגי ר"ע וחכמים אלא בסדר צירוף הד' נגעים אבל בעיקר טומאתן ליכא מאן דפליג דארבעה נינהו אלא דמכל מקום אכתי היא גופ' תיקשי לר"ע מנ"ל דקרום של ביצה טמא כיון דלפרש"י לית ליה הנך ילפות' דלקמן והנלע"ד בזה ליישב שיטת התוס' ופירושם והיינו משום דבלא"ה פשיטא לן טובא דכל מראה לובן בנגע שעמוק מעור הבשר טמא הוא שכן נראה מלשון רש"י בפירוש החומש על פסוק עמוק מעור בשרו ומש"ה כ' שם ג"כ על פסוק ועמוק אין מראיה שלא ידע פירושו וע"ש בפירוש הרמב"ן ז"ל ובמה שאבאר בזה בסוף הסוגיא נמצא דלפ"ז אין לך מראה לבן שהוא טהור אלא בוהק לבד שאינו עמוק אלא שוה לעור הבשר וכמו שנראה גם כן מלשון רש"י כאן ואם כן ממילא דלאחר שבדקו חכמים שלא מצינו מראה לבן בנגעים שהן עמוקים זולת אותן הארבעה מקרום ביצה ולמעלה כמו שכתב רש"י גופא לקמן בשמעתין ולפ"ז לענין עיקר טומאה שהם שנים שהן ד' לא איצטריך קרא אלא כל הנך ילפותא דלקמן וכל השקלא וטריא דקאמר מאן תנא היינו לענין צירוף לחוד ואם כן יפה כתב רש"י כאן דלכ"ע אית להו מיהא שנים שהן ד' לענין טומאה ומש"ה לא גרסינן מאן תנא שנים שהן ד' והשתא א"ש טובא נמי מ"ש רש"י לקמן דהא דמקשה לקמן אשכחן טפילה לשאת טפילה לבהרת מנ"ל היינו אליבא דרבנן כיון דע"כ לענין צירוף איירי ולר"ע בהרת אין לה צירוף כן נ"ל נכון בשיטת רש"י ז"ל ובזה יתיישבו כמה קושיות כמו שאבאר אי"ה בסמוך: